טברייני בתל-אביב ברכות סיפורי טבריה והגליל היה היה פעם מסדר זהוי תמונות חדשות היום ראשי

חדשות היום

הגיע הזמן ,שהקרן הקיימת תכשיר שטח ליד קברו של בעל הנס ותקים שם את
"פארק טבריה אלפיים ".
אלפיים תורמים מוזמנים לטעת שם עצים. לתרום מכספם ולאמץ עץ .

קטגוריות

היה היה פעם [34]
סיפורי טבריה והגליל [39]
טברייני בתל-אביב [12]

תמונת היום

תמונה 1

היה היה פעם

סיפורים מן העבר עם טעם


חיפוש


לפרסום נא לפנות לאליעזר
054-288-1922

היסטוריה

ראשי » מאמרים » טברייני בתל-אביב

שמי זרחין במאי הקולנוע הטברייני-תלאביבי הוא גם סופר

יום אחד, בדיוק היום לפני שנה סיים שמי זרחין את כתיבת ספרו הראשון" עד שיום אחד' .
זרחין הוא תסריטאי במאי קולנוע שגדל בטבריה
ושעלילות סרטיו "אביבה אהובתי" והעולם מצחיק (המצולם עכשיו )
מתרחשים ב"מדינת טבריה ".
הספר בן 462 העמודים , מספר את סיפורו של שלומי, ילד טברייני המוקף שורה של נשים עם לב שבור : אמו שבעלה עושה לשכנתה מעשים,בנה שמצטרף לחגיגה,הבן הוא גם חבר של בת השכן, שמת מהתקף לב כאשר נודעים לו מעשי אשתו.
חברותיו לספסל הלימודים ומורותיו של הגיבור שלומי(זרחין ביים פעם גם סרט שנקרא במקרה "הכוכבים של שלומי" ") תלושות.
אמו מתאבלת על משוררות מתות וקוברת את בנה יחד עם ערימת ספרים.
גם הספרניות והמורות של הגיבור, לא יוצאות טוב בעלילה, המתרחשת בעיקר בטבריה ובתל אביב .
הספר כתוב כטלנובלה, עם כמה גלויים על רופאים ובעלי קיוסקים המבצעים מעשים מגונים , אב קטן שנשוי לאשה ענקית שעושה ילד לדודתו, שמבצע את זממו באחותו אח שנהרג מאש כוחותינו ושכנה שמנה שמתה בתולה בגיל חמישים.
הספר המלא תיאורים של מאכלים ביתיים טבריינים,
יצא בהוצאת כתר.
יום אחד הוא אולי יהפוך לסרט, עם תסריט ובמוי של זרחין...

קטגורי: טברייני בתל-אביב | תאריך הפרסום: 29.05.2011
צפיות: 942 | תגובות: 2 | דירוג: 0.0/0
סך הכל תגובות: 2
אביגיל אהרון
0   Spam
(28.11.2011 23:58)
וזו הביקורת שלי על הספר הנהדר הזה....

עד שיום אחד / שמי זרחין


אתם מכירים את התחושה שאתם קוראים ספר ותוך כדי הקריאה אומרים לעצמכם: "אני הייתי צריך לכתוב את זה?"

כך בדיוק הרגשתי כשקראתי את הספר החדש של הסופר /במאי / תסריטאי שמי זרחין.
זרחין יליד טבריה מפליא בכתיבתו ממש כמו תסריטיו ובימויו, בשונה מעלילת הסרט "אביבה אהובתי" שלמעט המילה "זינח" שנאמרה בו (ביטוי טברייני מובהק) יכול היה להצטלם בכל עיר אחרת בארץ, "עד שיום אחד" הוא פשוט טבריה האמיתית.

עלילת הספר מתרחשת בשנות השבעים, בדיוק כשהלכתי לגן הילדים. זרחין, המבוגר ממני בשנים אחדות עוקב הספר עוקב אחרי משפחה מאוד טיפוסית ומגולל את תהליך התבגרותה ואורח חייה בטבריה.
הולך בשבילים בהם הלכתי ובשבילים שביתי הולכת היום. הרוחות השרקיות והררביות (המזרחיות והמערביות) שרק אנחנו יודעים שהן מתחילות בשלוש ורבע ונעלמות בחמש סוחפות איתן כל מה שיש בדרך ואנחנו ידענו שבשעות אלה הכנרת משנה פניה למערבולת מסוכנת .

ערוב הגלויות הנפוץ בעיר, "איבני בלאד" (בני העיר) והעולים החדשים מתבטאים בהתנהגויות של השכנים (מוחצנות מן הסתם), הערבות ההדדית והעזרה אחד לשני בימים של שמחות או אסונות.

כטבריינית שורשית וגאה שעקבה אחרי דמויות בעיר הייתי יכולה אפילו לזהות חלק מהן המתוארות בספר, ולפעמים הרגשתי שוב ילדה קטנה המבקרת אצל סבתא בבית מאבן, שקירותיו לבנים ומרפסותיו צבועות בתכלת ומשקיף לכנרת, חביות פח מלאות בפרחי יסמין ריחניים ובעציצי "רודה" המגנה מכל צרה שלא תבוא. עם השכנים הצבעוניים הפתיחות וריחות המעדנים שזר לא יבין אותם.

לא מעט מפרט זרחין על המטבח הטברייני, מטבח עשיר ומפתיע בטעמיו, אפילו אם תהיו אחרי ארוחה דשנה התיאורים יעוררו שוב את התיאבון. לי הם עוררו את הזכרונות והכניסו אותי למטבח, לקלות חצילים שיושחמו בתנור עם גבינה צפתית (מדרוטה), תפוחי אדמה שיטוגנו ויכנסו לאחר כבוד לסיר הסופריטו ועלי מנגולד שיכובסו בידיים קטנות כמילוי לבצק עשיר (פיתה בסילק).

כתיבתו הקולחת והעלילה המסקרנת הופכים את "עד שיום אחד" לנובלה מרתקת .

Sherry
0   Spam
(07.11.2011 04:22)
Haha, shouldn't you be charging for that kind of knolwegde?!


Only registered users can add comments.
[ Registration | Login ]

שתבוא עליכם הברכה

ורדית בארי באה חושך לגרש

פרסומות

להוספת ברכה חדשה לחץ כאן
חינם עד סוף יולי,2012.
שלח ברכות דרך האתר לכל מי שתרצו ללא תשלום  לפרטים התקשרו
לאלי  :054-2881922
או במייל
elli.cohen@yahoo.com

טלפון: 054-288-1922

מזג אוויר

מבקרים באתר